תהליכי גיוס עובדים בעולם שקוף ...

הבלוג הזה הופך אותי במידה מסוימת לשקופה. כל מי שמעכשיו יקיש את שמי ב google, יוכל לגלות מה אני חושבת, כותבת, מרגישה נוח לספר לעולם. כל עוד אני רוצה שיקראו את הגיגיי השונים, ואני לא מרגישה שאין בכך שום פוטנציאל לפגיעה בי או בסיכויי בעתיד להצליח, לקבל עבודה ולהתקדם מבחינה מקצועית - הבלוג פתוח והידיים מתקתקות.

אבל - מה אם מישהו כותב בלוג, פותח אתר ב-myspace, עונה לשאלות באינטרנט או מתייחס לתמונות שרואה, אם אישה מספרת על הקשיים בבית, או בעבודה בפורום נשות קריירה, ושבועיים או שנתיים אח"כ מתראיינת למקום עבודה. ארגונים היום מתחילים לפני חתימה סופית על חוזה לבדוק את ההיסטוריה של מועמדים באינטרנט.

מאמרים שקראתי לאחרונה סיפרו על מועמדים שהתחילו לשנות את האתרים שלהם כדי שיתאמו את צרכי הארגון אליו התגייסו. לנסות לבנות מחדש ולייפות את המציאות ...

השקיפות הזו מצד אחד נעימה... אני מאמינה בתקשורת, בשקיפות, בלדבר על דברים. אבל יש משהו שקצת מזכיר את הסרט "אויב המדינה". רואים אותי, מכל מקום, בכל שעה... גם דברים שאולי אמרתי פעם, אולי חושבת היום אחרת, מתחרטת... הכל חי ברשת. הכל נושם. בינתיים עוד לא חזרתי לאחור לנסות למחוק או לשנות. בינתיים.