האם הדרכים בהן אני משתמשת לפתרון בעיות בעבודה, אפקטיביות לפתרון בעיות בבית?

זו אחת השאלות שנתבקשתי למלא בשאלון לתזה על הקשר בין עבודה ומשפחה במסגרת לימודים בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה של אחת הסטודנטיות.

הפתיעה אותי השאלה, כי היא הכריחה אותי לנסות לבחון האם אני מתקשרת עם בן זוגי וילדי בצורה שונה מדרך התקשורת עם לקוחות, עמיתים, שותפים ואנשי קשר שונים. ככל שחשבתי עליה יותר הבנתי שאני דווקא משתמשת ברוב המקרים בדרכים מאד דומות.

כשאני נפגשת עם איש קשר חדש - לקוח פוטנציאלי, שותפה עסקית, מנהל או מנהלת לא מוכרים - עם כל אחד אני מנסה להבין לעומק את צרכיו: מה מעסיק אותו, מה מניע אותו, מה האירועים הקשים שהוא או היא מתמודדים איתם. דרך ההבנה הזו יותר קל לי להגדיר איך נכון שאתחבר אליהם, במה אוכל לסייע, או איך נוכל לעבוד הכי טוב ביחד.

ראיתי שאני משקיעה מאמץ רב גם בניסיון להבין מה מניע כל אחד מהילדים. כל אחד מהם כל כך שונה מאחיו. אוֹרי מתלהבת מחידות, מלחקור ולחשוב לעומק על נושאים, לחשב חישובים מורכבים ולקרוא עוד ועוד...; תומר מתרגש מסיפורים, מעולמות חדשים כמו לאחרונה מעולם הדינוזאורים וחייהם המורכבים עד שהגיעו המטאורים...; איילי הוא איש המוזיקה והריקודים שלנו. עוד לא בן שנה וחצי וכבר מפזז ורוקד לכל צליל שנכנס לבית, זורח כולו.

ויעקב...בן זוגי היקר. המחשבה על מה מניע אותו הובילה (למעשה כבר מזמן) לתובנה שהוא צריך חידושים, ליצור תשתיות, לבנות התחלות חדשות. בארגונים שעבד פרח והצליח כשהיה צריך ליצור תשתיות חדשות.

השבוע הקרוב בעצם יהיה התוצר של התובנה הזו. יעקב מצטרף ל- HRD כמנהל פיתוח עסקי. בתפקיד הזה יוכל לעזור לי ולנו להתחדש, להגיע לכיוונים חדשים ותשתיות מעניינות. אני נרגשת מההצטרפות שלו לעסק, שמחה ונשאבת עוד יותר מקודם לתהליך הזה של לחקור אותו/אותנו. הרבה שאלו אותנו אם אין לנו חששות לעבוד יחד, אם זה לא יפגע בזוגיות/במשפחתיות...

אני חושבת שהאמון העמוק שלנו אחד בשני, במה שכל אחד מאיתנו מביא לעסק ולחיבור הזה, יחד עם חיפוש כל הזמן של הדברים שיגרמו לשנינו ליהנות מהעבודה, יוביל לטוב ביותר שאפשר.

כנראה שההתרגשות מההתחדשות, מההתחלה המשותפת שלנו, משנת 2007 שנפתחת בעוד יום, מהכל ביחד הובילה אותי לבלוג האישי יחסית היום... תחזיקו לנו אצבעות!