האם הדרכים בהן אני משתמשת לפתרון בעיות בעבודה, אפקטיביות לפתרון בעיות בבית?

זו אחת השאלות שנתבקשתי למלא בשאלון לתזה על הקשר בין עבודה ומשפחה במסגרת לימודים בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה של אחת הסטודנטיות.

הפתיעה אותי השאלה, כי היא הכריחה אותי לנסות לבחון האם אני מתקשרת עם בן זוגי וילדי בצורה שונה מדרך התקשורת עם לקוחות, עמיתים, שותפים ואנשי קשר שונים. ככל שחשבתי עליה יותר הבנתי שאני דווקא משתמשת ברוב המקרים בדרכים מאד דומות.

כשאני נפגשת עם איש קשר חדש - לקוח פוטנציאלי, שותפה עסקית, מנהל או מנהלת לא מוכרים - עם כל אחד אני מנסה להבין לעומק את צרכיו: מה מעסיק אותו, מה מניע אותו, מה האירועים הקשים שהוא או היא מתמודדים איתם. דרך ההבנה הזו יותר קל לי להגדיר איך נכון שאתחבר אליהם, במה אוכל לסייע, או איך נוכל לעבוד הכי טוב ביחד.

ראיתי שאני משקיעה מאמץ רב גם בניסיון להבין מה מניע כל אחד מהילדים. כל אחד מהם כל כך שונה מאחיו. אוֹרי מתלהבת מחידות, מלחקור ולחשוב לעומק על נושאים, לחשב חישובים מורכבים ולקרוא עוד ועוד...; תומר מתרגש מסיפורים, מעולמות חדשים כמו לאחרונה מעולם הדינוזאורים וחייהם המורכבים עד שהגיעו המטאורים...; איילי הוא איש המוזיקה והריקודים שלנו. עוד לא בן שנה וחצי וכבר מפזז ורוקד לכל צליל שנכנס לבית, זורח כולו.

ויעקב...בן זוגי היקר. המחשבה על מה מניע אותו הובילה (למעשה כבר מזמן) לתובנה שהוא צריך חידושים, ליצור תשתיות, לבנות התחלות חדשות. בארגונים שעבד פרח והצליח כשהיה צריך ליצור תשתיות חדשות.

השבוע הקרוב בעצם יהיה התוצר של התובנה הזו. יעקב מצטרף ל- HRD כמנהל פיתוח עסקי. בתפקיד הזה יוכל לעזור לי ולנו להתחדש, להגיע לכיוונים חדשים ותשתיות מעניינות. אני נרגשת מההצטרפות שלו לעסק, שמחה ונשאבת עוד יותר מקודם לתהליך הזה של לחקור אותו/אותנו. הרבה שאלו אותנו אם אין לנו חששות לעבוד יחד, אם זה לא יפגע בזוגיות/במשפחתיות...

אני חושבת שהאמון העמוק שלנו אחד בשני, במה שכל אחד מאיתנו מביא לעסק ולחיבור הזה, יחד עם חיפוש כל הזמן של הדברים שיגרמו לשנינו ליהנות מהעבודה, יוביל לטוב ביותר שאפשר.

כנראה שההתרגשות מההתחדשות, מההתחלה המשותפת שלנו, משנת 2007 שנפתחת בעוד יום, מהכל ביחד הובילה אותי לבלוג האישי יחסית היום... תחזיקו לנו אצבעות!

???איך מפרסמים סדנה לאחראים למניעת הטרדה מינית

התחלנו (התחלנו = בעז קפסוטו שעובד איתי ואני) לדבר עם אנשים שונים על הסדנה וההדרכות שאנחנו מציעים לארגונים כדי לעזור למנוע הטרדה מינית. שנינו (אם כי בעז יותר ממני) מביאים ניסיון מסוים בשיווק, בהצגה של תחומים למתעניינים פוטנציאלים... ועדיין, הצעת מניעה של הטרדה מינית מתגלה כאחד התחומים הקשים ביותר ל"שיווק"/"מכירה".

יש כמה משפטים שחוזרים על עצמם אצל (כמעט) כל פונה אליו הגענו. משפט הפתיחה בד"כ היה "זה לא ממש רלוונטי אצלנו" ההסברים ל"למה?" היו מעניינים (בעיקר בהסתכלות על השילוב ביניהם):

• אצלנו יש בעיקר גברים
• אצלנו יש בעיקר נשים
• לא היו אצלנו שום תלונות, למרות ששלחנו לכולם את החוק ואת אנשי הקשר
• אנחנו חברה משפחתית, כולם מאד קרובים, דברים כאלה לא קורים כאן

ועוד ועוד... בשביל להגיב להתייחסות של "רק גברים" אני נוהגת לספר שאחרי שטיפלתי פעם בתלונה של גבר על גבר אחר שהטריד אותו הבנתי שאין משמעות ל"רק גברים" או "רק נשים". הטרדה מינית מתרחשת במקומות שיש בהם אנשים. לא ממש משנה הגיל/המין/היחס בין גברים ונשים.

כמובן שגם ל"משפחתיות" אין משמעות למניעה. להיפך. מקומות שאנשים מרגישים בהם קרובים אחד לשני הם דוקא אלה בהם מי שלא ממש שם לב לגבולות ומרגיש נוח לחצות אותם גם בלי לבדוק אם זה מתאים לצד השני, הם המקומות בהם ניתן לחוות הטרדה.

מאחר וברור לנו שהתגובות הללו מגיעות מהמקום הכי רגיש, חושש וזהיר, לפעמים בגלל חוסר ההיכרות עם התחום והחשש ממנו, לפעמים דוקא בגלל ניסיון אישי וחוויות כואבות מהעבר, אנחנו מנסים למצוא את הדרך להגיע אל אותם אנשים. למצוא את הדרך לדבר על הנושא של מניעת הטרדה מינית בארגונים בהם עצם השיחה על זה מביכה וקשה אפילו למנהלי משאבי אנוש או אחראים למניעה. אני מזמינה כל תגובה/מחשבה/הערה, על איך להגיע להסביר יותר טוב לאנשים על החשיבות של הדרכה ושיחה בארגון לגבי מניעת הטרדה. אנחנו מאמינים שהשיח על הנושא הוא הדרך להבין יותר טוב את זה שהתנהגות שנוחה ומתאימה לאחד יכולה להיות מטרידה לאחר.

למטה פרטי הסדנה לאחראים למניעת הטרדה מינית.

.מידע נוסף על השירותים שלנו לסיוע לארגונים במניעת הטרדה מינית תמצאו באתר שלנו:

http://www.hrd.co.il/services/Harassment.html

morit.rozen@hrd.co.il ,מוזמנים להוריד את טופס ההרשמה לסדנה כאן למלא את פרטיכם ולשלוח לידי מורית רוזן

להתראות!

מורית

מ"אביבה אהובתי" ועד להיות עצמאית

ראיתי השבוע המון סרטים... זה לא קורה הרבה, אז אני חוגגת את זה באושר גדול. במקביל, חיפשתי סרט לסדנה למנהלים שאני מנחה בעוד יומיים, ומצאתי את עצמי רואה את הסרט הערב וחושבת באיזו סדנה הייתי משלבת קטעים מתוכו.

"אביבה אהובתי" מספר על אביבה, החיה בטבריה, סופרת שכותבת למחברת ולמגירה את הסיפורים שמתגלגלים לה בראש, ועל שנה בחייה בה היא מנסה להיעזר בסופר ידוע כדי לעבד את הסיפורים לספר, במקביל להתמודדות עם קשיי הפרנסה של בית, בעל מובטל ושלושה ילדים. אני לא אוהבת להרוס סרטים, אז לא אגלה את הסוף, אבל כן רציתי לספר לאן הסרט "לקח אותי".

התחושה החזקה שהתעוררה בי כשראיתי את הסרט קשורה מאד לחיים כעצמאית/מנהלת חברה, מול החיים בעבר כשכירה. יש משהו מאד שלם, בלהרגיש שאני בונה משהו שלי, מההתחלה, בסרט דיברו על הנשמה - על הסיפורים שאביבה כותבת שהם חלק מהנשמה שלה. והתחושה היא באמת כזו. יש לי תחושה חזקה של חיבור עמוק מול לקוחות שונים, בתהליכים שאני מעורבת, והופכת לחלק מהם. משהו מזה כמובן היה קיים גם בעבר, גם כשכירה, כיועצת למנהלים או לעובדים שונים או כמעורבת בתהליכים.

עדיין, משהו במצב היום שונה עבורי "בבטן". אולי זה מה שגורם לזה שאומרים לי אנשים שמכירים אותי מ"אז" ועד היום, שאני נראית שמחה, שטוב לי, שאני קורנת. באמת טוב לי. השינוי והמעבר מאינטל לעצמאות ולהקמת HRD היה ללא ספק הנכון ביותר עבורי. זה נשמע אולי נדוש, אבל יצאתי מהסרט בתחושה חזקה של הכוח שיש בללכת אחרי החלום, לעשות שינוי בחיים וללכת קדימה.

על לבנות עסק וגם להיות אמא טובה
זה לא נושא חדש... רבות וטובות דנו בו... בכל זאת רציתי לספר על התחושות שלי, ולהמליץ על הרצאה בנושא ותהליך בארגונים.
בכנס משאבי אנוש פגשתי את אסנת הראל, מנכ"ל מכון אדלר אשר מנהל בתוכו את ביה"ס להורים מזה שנים רבות.
המכון מלכ"ר, ופעולותיו כולן ללא כוונת רווח, ולאחרונה החלו להכניס את סדנאות ההורים לתוך הארגונים. ההרצאה של אסנת בכנס היתה מעניינת ונגעה בנקודות הרגישות לנו כהורים - מה אנחנו מביאים איתנו לחיי היום יום בעבודה, מתוך הבית...
איך הריב בבוקר עם הילדים לפני בית הספר מגיע לתוך ישיבת העבודה בפתיחת היום, איך טלפון מההורים עם בעיה אחרת נכנס לתוך הפגישה עם הלקוח שאחרי הצהרים, ואיך לקום כל הלילה להאכיל תינוקת יכול להשפיע מדי יום על התפקוד.
המכון מציע לארגון להזמין לסדנאות להורים עובדים ובני/בנות זוגם. הסדנאות בתוך הארגון מצד אחד מכירות בכך שכעובדים יש לנו גם הורים, ילדים, משפחה ואחריות נוספת, ושאנחנו צריכים לפעמים עוגן להתייעצות. הדרך הקבוצתית לעשות זאת נותנת לעובדים קבוצת תמיכה משמעותית, יחד עם הנחיה מקצועית. למי שמעוניין - www.machon-adler.co.il
אני מאד התרשמתי
"בעיקר, עברו לי בראש כל אותן הזדמנויות שהעולמות "התנגשו או - נפגשו

מימין לשמאל: תומר, אייל ואוֹרי
... עברנו סופשבוע של חופש - בלי הילדים, כשהם בילו אצל סבתא וסבא שלהם. אולי בגלל זה היה לי צורך
לדבר עליהם....
שבוע נהדר!

מזמן לא כתבתי בבלוג
מזכיר לי קצת את ימי היומן ה"אמיתי" , המחברת שהתחבאה במגירה או מתחת למזרון... "יומני היקר.... מזמן לא כתבתי לך, אתה לא יודע כמה דברים עברו עלי החודש"
באמת עברו הרבה דברים.
היה כנס משאבי אנוש, סיפרתי על הבלוג (ועל כלים אחרים) כדרך לגיוס עובדים. האמת שלא סיפרתי שם שאת הקשר עם בעז קפסוטו שעובד איתי היום ומנחה איתי (בין השאר) סדנאות למניעת הטרדה מינית, הכרתי דרך הבלוג. הוא הראשון (והיחיד עד כה) שהגיב לבלוג שלי, ואח"כ שיזם פגישה שבה זיהינו את המיקוד במניעת הטרדה בארגונים כציר משותף לשנינו, והתחלנו במסע המשותף. אז כנראה שהשימוש בבלוגים באמת עובד לגיוס עובדים...
הכנס היה מרתק עבורי. פעם ראשונה שהשתתפתי בכנס כיועצת חיצונית, כמרצה עצמאית (עם יעקב), ולא כחלק מאינטל, עם הגב הגדול והחזק של הארגון. ההרצאה היתה טובה (כך אמרו לנו), ונהנינו מאד מהמפגש עם יועצים ואנשי משאבי אנוש אחרים. הרצאות אחרות היו גם מרתקות. ואני מקווה לקרוא עוד על הרצאות שלא הספקתי באתר של ירחון משאבי אנוש: www.hrisrael.co.il.
עד כאן לעכשיו... הילדים קוראים, על כך אוסיף בלילה
מורית